<h1>ארחות חיים הלכ' אבל סימן י'</h1>
<h2>דף כ:</h2>
וקורע אדם על חמיו ועל חמותו מפני כבוד אשתו וכן היא מפני כבוד בעלה. מי שאין לו חלוק לקרוע ונזדמן לו חלוק בתוך שבעה קורע. לאחר שבעה אינו קורע. ועל אביו ועל אמו קורע ל' יום.
<h2>דף כה.</h2>
וכתב הבעל הלכות ז"ל ומי שנהג לצום ביום שמת חכם או ביום שבאה שמועתו זכור לטוב. וכתב הרמנ"ע מצוה לצום ביום שמת אביו או ביום שמתה אמו. ואדם שאבל על אביו ועל אמו אם יש לו בגדי שבת מותר ללבשן אחר ארבע שבועות. אבל אם אין לו [אין לו] לעשות בגדים חדשים תוך שנתו אלא א"כ מניחן ללבשן לאחר ב' או ג' ימים. [ומיהו] הכל מותר לאחר ארבעה שבועות [הן ללבוש ישנים] הן לעשות חדשים אלא שאין מנהג ע"כ.
כיון שהחזירו פניהם מאחורי המטה שוללין ומאחין למחר שאפילו על רבו שמת אין מתאבל עליו אלא יום אחד או יום המיתה. או יום שמועה. והקורע על הנשיא וכיוצא בו שולל למחר אע"פ שאינו מאחה לעולם. חכם שבאה שמועתו שמת אין קורעין עליו אלא בשעת הספדו שזהו כבודו.
<h2>דף כו:</h2>
מי שמתו לו מתים רבים כאחד קורע קרע אחד לכולן ואם בכללן אביו או אמו קורע על כולן קרע אחד ועל אביו ואמו קרע אחר. מי שמת לו מת וקרע ואחר כך מת לו מת אחר. אם בתוך שבעה קורע קרע אחר ואם לאחר שבעה מוסיף על [קרע] הראשון כל שהו. מת לו שלישי אחר ז' של שני מוסיף כל שהוא וכן מוסיף והולך עד טבורו. הגיע עד טבורו מרחיק שלש אצבעות וקורע. נתמלא מלפניו מחזירו לאחוריו. נתמלא מלמעלה הופכו מלמטה. אמרו לו מת אביו וקרע ואח"כ מת בנו [והוסיף מתאחה התחתון ולא העליון. אמרו לו מת בנו] וקרע ואח"כ מת אביו [אחר שבעה] אינו מוסיף אלא קורע קרע אחר שאין אביו ואמו בתוספות.
האומר לחבירו השאילני חלוקך ואלך ואבקר בו אבי שהוא חולה והלך ומצאהו שמת קורע ומאחה [ומחזיר לו חלוקו] ונותן לו דמי קרועו. ואם לא הודיעו שהוא מבקר חולה הרי זה לא יגע בו.
ומקרעין לקטן מפני עגמת נפש. וחולה שמת לו מת אין מקרעין לו ואין מודיעין אותו ומשתקין הנשים בפניו כדי שלא תטרף דעתו עליו.
ולאחר הקריעה הולך לב"ה [והקהל עמו. ואם שעת תפלה היא מתפללין בבית הכנסת] ואין אומרים תחנה ולמנצח אבל שיר מזמור אומרים ואם הוא יום ספר אינו אומר והוא רחום כן נהגו בנרבונה ובכמה מקומות. ויש מקומות שאין מונעין שום דבר בעבור האונן מהתפלה והכל לפי המנהג ועוד נהגו בנרבונה שאם מת בשבת קורין הקברים בספר תורה וכן אם מת ביום ספר ואם מת בערב שבת שיש בו חתן האונן יושב במקום האוננין בבית [הכנסת] ויוצא החתן מבית הכנסת והקהל עמו ונשארים (עם) [שם] האבל וקרוביו. ואחר שיברכו שבע ברכות יחזרו הקהל לב"ה ויצאו עם האבל לביתו ויאמרו צדוק הדין. אבל אחר שבעת ימי אבילות שיושב במקום אבילים הולך אחר החתן לשמוע שבע ברכות בערב שבת ובשבת ג"כ. וכן אחר בן ברית. ואבל שהוא בעל ברית הולך בבקר לבית הכנסת בלא מנעלים ויושב בבית התפלה במקום אבילים ואחר התפלה הוא מקבל הבן ומכניסו לברית ויושב על גבי המוהל ויוצא הוא והסנדקוס והמוהל והולכין כל הקהל עד ביתו וחוזר ונוהג אבלותו.
